אחר מאבק ציבורי אמיץ של לוחמים שיצאו מן הסבך הלבנוני, סוף סוף זה קרה: תקופת השהייה בבלבנון הוכרה כמלחמה עם אות. מלחמת לבנון כבר אינה מלחמה אבודה – האות החמישי שלי על כיס החולצה.
מיטיבי לכת יבחינו כי המשפט האחרון מאגד למעשה כותרים של שני ספרים שעסקו בתקופה שבה שהה צה"ל בדרום לבנון, בין מועד הנסיגה מרצועת הביטחון ב-30 בספטמבר 1982 לבין מועד היציאה מהגזרה הדרומית ב-24 במאי 2000.
21 שנים לאחר סיומה של מערכה זו (ואכן השהות בלבנון הייתה מערכה צבאית בלתי פוסקת) החליטה הממשלה להעניק אות למי שהשתתף במערכה זו. כך הפכה ה"מלחמה בלי אות" (ספרו של משה "צ'יקו" תמיר שנכתב בשנת 2005) למלחמה עם אות, וכך קבלה המערכה הכרה כמערכה צבאית וחדלה להיות "לבנון: המלחמה האבודה" (ספרו של חיים הר-זהב שפורסם בשנת 2019).
כך גם אני, שמציין 50 שנות שירות צבאי (עדיין…) זכאי לענוד היום את האות החמישי (התשה, יום הכיפורים, לבנון הראשונה, לבנון השניה והמערכה בלבנון). זה תמיד מזכיר לי שאבא שלי אמר כשנולדתי שאני לא אצטרך להתגייס כי יהיה שלום…